דיסטוניה צווארית (Cervical dystonia) היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת על ידי תנועות קבועות, בלתי רצוניות של הראש והצוואר. מרבית המקרים של דיסטוניה צווארית היא אדיופטים, ללא גורם ברור, אך עם זאת יש מקרים בהם מדובר בהפרעה נרכשת משנית לפגיעות מוחיות מוקדיות.
עוד בעניין דומה
המקרים המוסברים הם בעלי ערך רב כיוון שהם יכולים לעזור למצוא את הקשר הסיבתי בין האנטומיה המוחית לבין התסמינים, מה שיוסיף מידע בנוגע לאזורים במוח הגורמים לדיסטוניה צווארית ובנוגע למטרות טיפול אפשריות. עם זאת, הפגיעות המוחיות הגורמות לדיסטוניה צווארית יכולות להופיע במגוון מקומות במוח, מה שגורם לחוסר בהירות בנוגע למיקום.
במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בטכניקה שנקראת "'מיפוי רשת הפגיעות"(lesion network mapping), אשר משתמשת במידע קונקטום מעוקבה גדולה של נבדקים בריאים (MRI תפקודי במנוחה, N=1,000) במטרה לבחון האם אזורי הפגיעה הגורמים לדיסטוניה צווארית יוצרים מפה של רשת מוחית מוכרת. בהמשך החוקרים בדקו האם הרשת הזו, שנובעת מפגיעות במוח, אינה תקינה בקרב מטופלים עם דיסטוניה צווארית אדיופטית (n=39) בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת (n=37).
החוקרים ביצעו סקירה סיסטמית של הספרות וזיהו 25 מקרים של דיסטוניה צווארית שנגרמה בעקבות פגיעה מוחית. מיקומי הפגיעות היו הטרוגניים, כאשר הפגיעות הופיעו במוחון, בגזע המוח ובאזור הגרעינים הבזאליים.
עם זאת, המיקומים ההטרוגניים היו כולם חלק מרשת מוחית תפקודית. קישוריות (connectivity) חיובית לצרבלום וקישורית שלילית לקורטקס הסומטוסנסורי היוו סמנים ספציפיים לדיסטוניה צווארית בהשוואה לפגיעות שגרמו לתסמינים נוירולוגיים. הקישוריות עם שני האזורים הללו הגדירו רשת מוחית בודדת הגורמת לדיסטוניה צווארית.
האזורים במוחון והאזורים סומטוסנסוריים הללו הראו גם קישוריות לא תקינה בקרב מטופלים עם דיסטוניה צווארית אדיופטית. בנוסף, נמצא שהאזורים היעילים ביותר לגירוי מוחי עמוק לטיפול בדיסטוניה היו קשורה לאותם אזורים מוחיים וסומטוסנסוריים שזוהו באמצעות מיפוי רשת הפגיעות.
תוצאות המחקר מספקות תובנות בנוגע לגורמים לדיסטוניה צווארית הקשורים באנטומיה המוחית, מדגימות נקודות דמיון בין דיסטוניה אדיופטית ונרכשת ועוזרות לזהות מטרות לטיפול בדיסטוניה.
מקור:
Corp, D.T. et al. (2019) Brain 142,6.
תגובות אחרונות