וסקוליטיס סיסטמי שגרוני  15.09.2020

טיפול עם ריטוקסימאב בוסקוליטיס סיסטמי שגרוני

מטרת המחקר היתה לאפיין את האינדיקציות, התוצאים ותופעות הלוואי של טיפול עם ריטוקסימאב בחולי וסקוליטיס סיסטמי שגרוני 

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את התיקים הרפואיים של 17 מטופלים אשר טופלו עם ריטוקסימאב לוסקוליטיס סיסטמי שגרוני בין שנת 2000 ל-2017. הגיל הממוצע בזמן גילוי המחלה היה 59, 59% היו נשים, 94% היו לבנים ו-82% היו חיוביים לגורם שגרוני.

בזמן תחילת הטיפול עם ריטוקסימאב, דירוג ה-Birmingham Vasculitis Activity Score החציוני לדלקת מפרקים שגרונית היה 4.0.

המחלה התייצגה עם השפעה בעור בשמונה מטופלים (47%), כמונונויריטיס מולטיפלקס בשניים (12%), כמחלה עינית בשניים (12%) והשפיעה על מערכות איברים מרובות בחמישה (29%).

ריטוקסימאב היתה בשימוש לטיפול השראתי בשמונה מטופלים (47%), לטיפול במחלה חוזרת בארבעה (24%), כקו שני בשניים (12%) וכטיפול הצלה או בשילוב עם תרופה אחרת בשלושה (18%).

לאחר שלושה חודשים, שניים (13%) מתוך 5 שעליהם הצליחו החוקרים לבצע מעקב, הגיעו להפוגה מוחלטת ועשרה השיגו תגובה חלקית. לאחר שישה חודשים, שישה מטופלים (40%) הגיעו להפוגה מוחלטת, שמונה (53%) השיגו תגובה חלקית ומטופל אחד לא הגיב כלל לטיפול. לאחר 12 חודשים, שמונה מתוך 13 מטופלים עם תיעוד רפואי זמין (62%) הגיעו להפוגה מוחלטת וחמישה מטופלים (38%) השיגו תגובה חלקית.

מסקנת החוקרים היתה שוסקוליטיס סיסטמי שגרוני היא מחלה קשה לטיפול באופן יעיל. הפוגה מלאה של המחלה הושגה ב-62%  מהמטופלים ותגובה חלקית ב-38% בתוך 12 חודשים טיפול עם ריטוקסימאב.

מקור: 

Caitrin M. Coffey et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI: https://doi.org/10.3899/jrheum.181397

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים שגרונית,  וסקוליטיס,  טיפול ביולוגי,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות