הזלפה של משלב של גמציטבין ודוסטקסל ישירות לשלפוחית השתן מהווה טיפול הנצלה יעיל ונסבל עבור סרטן שלפוחית השתן ללא פלישה לשרירים. עם זאת, יש צורך בעוד אפשרויות לטיפולי הנצלה לטיפול במקרים של הישנויות נוספות או אי-סבילות לטיפול, במיוחד כאשר המטופלים לא מתאימים או לא מעוניינים בכריתה של שלפוחית השתן.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו רטרוספקטיבית את כלל הנבדקים עם הישנות של סרטן שלפוחית שתן לא פולשנית שטופלו עם ולרוביצין ודוסטקסל בין התאריכים אפריל 2013-2021. המטופלים קיבלו טיפול שבועי עם הזלפה תוך שלפוחיתית של 800 מ"ג ולרוביצין ו-37.5 מ"ג דוסטקסל, למשך שישה שבועות. אם בביקורת הראשונית המטופלים נותרו ללא מחלה, הוחל טיפול אחזקתי חודשי למשך שנתיים. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא הישנות, כפי שהוערך בעזרת עקומת קפלן-מאייר.
בניתוח הנתונים נכללו 75 מטופלים, עם משך מעקב חציוני של 21 (טווח בין רבעוני של 13-37) חודשים. תוצאות המחקר הדגימו כי 12 מטופלים עם מחלה בדרגה נמוכה הדגימו שיעורי שרידות ללא הישנות מחלה של 73% בתום שנתיים
63 נבדקים עם הישנות של מחלה בדרגה גבוהה הדגימו שיעורי שרידות ללא הישנות למשך שנתיים של 38%. 42 (56%) מהנבדקים התייצגו עם קרצינומה מוגבלת (in situ), שיעורי השרידות ללא הישנות היו זהים עבור מטופלים עם וללא קרצינומה in situ (p=0.63). שני נבדקים נפטרו עקב סרטן שלפוחית גרורתי, בעוד עשרה נבדקים עברו כריתת שלפוחית.
עבור מטופלים עם מחלה בדרגה גבוהה שיעורי השרידות הכוללת עמדו על 87%, שיעורי שרידות מסויימים לסרטן עמדו על 96% ושיעורי שרידות ללא צורך בניתוח לכריתת שלפוחית עמדו על 84% למשך שנתיים. תופעות הלוואי כללו: כיווצי שלפוחית (n=18), תכיפות במתן שתן (n=10) וכאבים במתן שתן (n=8). שני נבדקים לא סבלו את האינדוקציה של הטיפול המשולב עם ולרוביצין ודוסטקסל.
מסקנת החוקרים היתה כי באוכלוסיה שקיבלה טיפול משמעותי, משלב של ולרוביצין ודוסטקסל מהווה טיפול הנצלה יעיל עבור מטופלים עם הישנות של סרטן ללא פלישה לשרירים סמוכים של שלפוחית השתן. בכל זאת, יש להמשיך ולבחון את האפשרות הטיפולית הזאת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות