בעקבות השכיחות הגוברת של סוכרת מסוג 1 (type 1 diabetes – T1D), סוכרת מסוג 2 (type 2 diabetes – T2D) וסוכרת הריון, יותר נשים צפויות לבלות חלק גדול משנות הפוריות שלהן עם אבחנה של סוכרת.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause ביקשו החוקרים לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח של סוג סוכרת אשר אובחן לפני גיל המעבר, על בריאות הרבייה של נשים, כולל גיל הנשים במעבר הטבעי לגיל המעבר (age at natural menopause – ANM).
מחקר זה התבסס על בסיס נתונים מעוקבת מחקר קנדי מקיף בנושא הזדקנות (Comprehensive Cohort of Canadian Longitudinal Study on Aging). המחקר כלל נשים אשר דיווחו על אבחנה של סוכרת לפני גיל המעבר. החוקרים ביצעו הערכות שרידות מצטברת של קפלן-מאייר ומודלים של רגרסיה רב-משתנית של Cox. אלה שימשו להערכת הקשר בין סוגי סוכרת ו-ANM.
גורמים קליניים סוציו-דמוגרפיים, אורח חיים וקדם-מנופאוזה נכללו במודל הסופי. המחקר הנוכחי כלל סך של 11,436 נבדקים (המייצגים 1,474,412 קנדיות בגילאי 45-85 שנים).
תוצאות המחקר הדגימו כי ה-ANM החציוני עמד על 52 שנים. לאחר התאמה למוצא אתני, השכלה, עישון וגורמים קליניים לפני גיל המעבר, גיל מוקדם של אבחון של T1D (<30 שנים) ו-T2D (30-39 שנים) נמצא קשור למעבר טבעי מוקדם יותר לגיל המעבר (T1D < 30, יחס סיכונים: 1.55, רווח בר-סמך 95%: 1.05-2.28. T2D בגיל 30-39, יחס סיכונים 1.82, רווח בר-סמך 95%: 1.12-2.94), וזאת בהשוואה לנבדקות בריאות.
בנוסף, גיל מאוחר יותר של אבחנה של T2D (מגיל 40 ומעלה) היה קשור ל-ANM מאוחר יותר (T2D עם יחס סיכונים: 0.63, רווח בר-סמך 95%: 0.50-0.80). לא הודגם קשר מובהק בין סוכרת הריונית ל-ANM מוקדם/ מאוחר.
מתוצאות מחקר זה עולה כי גיל המעבר מוקדם יותר בקרב נשים צעירות עם אבחנה של סוכרת. ממצאים אלה מאפשרים ביצוע מחקרים ממוקדים יותר להבנת ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של סוכרת על בריאות הרבייה והזדקנותן של נשים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות