במסגרת מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause ביקשו החוקרים לחקור את הקשר בין רמות AMHי(anti- müllerian hormone) לבין מדדים פרוספקטיביים של השמנה, וזאת במהלך קרוב לתשע שנות מעקב.
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל 697 נבדקות מעוקבת Project Viva, כולן ללא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. מדידת ה-AMH בוצעה 3 שנים לאחר לידה (מצב בסיס). תוצאים אשר נבדקו במצב הבסיס, לאחר 4 ולאחר 9 שנים, כללו: משקל, BMI והיקף מותניים. אחוז שומן הוערך בעזרת ביואימפדנס בביקורים לאחר 4 ו-9 שנות מעקב.
החוקרים עשו שימוש במודלים ליניאריים של השפעה מעורבת בהם נכללו כלל התוצאים ואשר הותאמו לגיל (בזמן מעקב ומתן טיפול הורמונלי למניעתי להריון). במודל נוסף, הותאמו התוצאים לגובה. הגיל הממוצע במדידת AMH עמד על 36.7 שנים ( סטיית תקן: 4.9 שנים, טווח 20-48 שנה).
תוצאות המחקר הדגימו כי ה-AMH החציוני עמד על 1.97 ננוגרם\מ"ל (טווח בין-רבעוני: 0.83-4.36 ננוגרם\מ"ל). ל-29.1% היה AMH < 1.0 ננוגרם\מ"ל. רמות AMH הודגמו עם קשר הפוך למשקל ממוצע, BMI והיקף מותניים.
במודלים מותאמים לגיל הודגם כי בהשוואה לנשים עם AMH ≥ 1.0 ננוגרם/מ"ל, נשים עם AMH < 1.0 ננוגרם\מ"ל היו במשקל גבוה יותר ב-4.92 ק"ג (רווח בר-סמך 95%: 2.01-7.82 ק"ג), בעלות היקף מותניים גבוה ב-2.51 ס"מ (רווח בר-סמך 95%: 0.12-4.89 ס"מ) ו-BMI גבוה ב-1.46 ק"ג/מ"ר (רווח בר-סמך 95%: 0.44-2.48 ק"ג\מ"ר), וזאת לאורך 9 שנות המעקב.
הממצאים היו דומים לאחר התאמה של משתנים נוספים וכאשר AMH הודגם באופן רציף. AMH היה הודגם גם עם קשר הפוך לאחוז שומן גבוה יותר, עם זאת, רווח בר-סמך חצה את האפס.
מתוצאות מחקר זה עולה כי רמות AMH נמוכות במצב הבסיס קשורות לתוצאי השמנה גבוהים יותר, וזאת לאורך 9 שנות מעקב. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך על מנת לבחון האם רמות נמוכות של AMH מהוות גורם סיכון טוב להפרעות מטבוליות בקרב נשים באמצע חייהן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות