מחקר CheckMate 274 בוצע בחולי סרטן שלפוחית השתן עם חדירה לשריר וסיכון מוגבר להישנות לאחר כריתה מלאה. המחקר הדגים שיפור בשרידות ללא מחלה (Disease-free survival – DFS) תחת טיפול אדג'ובנטי עם ניבולומאב, וזאת בהשוואה לאינבו. התוצאים הודגמו הן באוכלוסיית הכוונה לטפל והן בתת-קבוצה עם ביטוי גידולי של PD-L1י(programmed death ligand 1) ≥ 1%.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Urology ביקשו החוקרים לבצע אנאליזה של תוצאי DFS בשיטת CPS (combined positive score), על בסיס ביטוי PD-L1 הן בתאי הגידול והן בתאי מערכת החיסון.
במחקר זה נכללו 709 נבדקים אשר חולקו באופן אקראי (1:1) לאחת מ-2 קבוצות: קבוצת התערבות עם ניבולומאב במינון 240 מ"ג וקבוצת אינבו. הטיפול/אינבו ניתנו אחת לשבועיים, במתן תוך-ורידי ולמשך תקופה של עד שנה אחת של טיפול אדג'ובנטי. התוצא העיקרי של מחקר זה היה DFS בקבוצת הכוונה לטפל ובקרב מטופלים עם ביטוי גידולי של PD-L1 (programmed death ligand 1) ≥ 1% (כפי שהוערך בשיטת tumor cell [TC] score). ה-CPS הוערך באופן רטרוספקטיבי על בסיס סליידים מצביעות ישנות. הניתוח הסופי כלל סך של 629 נבדקים בהם הוערכו CPS ו-TC (מתוכם ל-557 (89%) היה CPS ≥1, ל-72 (11%) CPS <1, ל-249 (40%) TC ≥1%, ול-380 (60%) TC <1%). בקרב החולים עם TC <1%, 81% (n=309) היו בעלי CPS ≥1.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לקבוצת האינבו, קבוצת ההתערבות השיגה DFS משופר. דבר זה הודגם בקרב חולים עם TC ≥1% (יחס סיכונים: 0.50, רווח בר-סמך 95%: 0.35-0.71), בקרב אלה עם CPS ≥1 (יחס סיכונים: 0.62, רווח בר-סמך 95%: 0.49-0.78), בקרב חולים עם TC <1% ועם CPS ≥1 (יחס סיכונים: 0.73, רווח בר-סמך 95%: 0.54-0.99).
מתוצאות מחקר זה עולה כי ליותר מטופלים היה CPS ≥1 מאשר TC ≥1% ולרוב החולים עם TC <1% היה CPS ≥1. בנוסף לכך, מטופלים עם CPS ≥1 היו בעלי DFS משופר תחת טיפול עם ניבולומאב. תוצאות מחקר זה עשויות, בחלקן, להסביר את המנגנונים העומדים בבסיס היעילות של ניבולומאב כטיפול אדג'ובנטי גם בקרב חולים עם TC <1% ו-CPS ≥1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות