במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין סוגי תכשירים הורמונליים שונים, לצפיפות עצמות חוליות מותניות (lumbar spine bone mineral density – BMD), אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס, וזאת בקרב נשים פוסטמנופאוזליות. החוקרים, אף ביקשו לבחון כיצד השפעות אלו נשארות לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי.

המחקר הנוכחי כלל סך של 6,031 נשים פוסטמנופאוזליות, אשר חולקו לשבע קבוצות טיפול לפי סוג תכשיר הורמונלי שהיה בשימוש. 1,996 מהנבדקות חולקו לשתי קבוצות: אלו אשר המשיכו טיפול (current users – CU) ואלו אשר הפסיקו טיפול (past users – PU).

בעזרת כלים של רגרסיה לינארית רב משתנית ורגרסיה לוגיסטית, החוקרים בחנו את הקשר בין התכשירים השונים, ל-BMD של חוליות מותניות, אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס.

תוצאות המחקר הדגימו כי לגלולה משולבת למניעת הריון, לכדורים המכילים אסטרוגן בלבד, לגלולה משולבת של אסטרוגן/ פרוגסטין, לפאצ'ים של אסטרוגן בלבד ולשימוש ביותר משני סוגי תכשירים הורמונליים, קשר חיובי ל-BMD של חוליות מותניות (P<0.05 עבור כולם).

בניגוד לפאצ'ים של אסטרוגן בלבד, שאר ההורמונים אף היו בעלי אפקט מגן מפני אוסטאופניה (כולם: יחס סיכונים < 1, P<0.05). מאידך, אף לא אחד מהם נמצא קשור להיארעות של אוסטאופורוזיס (P>0.05).

בהשוואה לקבוצה אשר לא קיבלה כלל טיפול הורמונלי, ה-BMD היה מוגבר ב-0.10 ו- 0.04\ג'\סמ"ר, בקבוצות CU ו-PU, בהתאמה (P<0.05). עוד נמצא כי בקבוצות CU ו-PU קיים סיכון מופחת לאוסטאופניה (יחס סיכונים: 0.34 ו-0.57, בהתאמה).

מתוצאות מחקר זה עולה כי שימוש בתכשירים הורמונליים מעלה BMD של חוליות מותניות והינו בעל אפקט מגן מפני אוסטאופניה. השפעות אלו נותרו אף לאחר הפסקת הטיפול. לבסוף, לא נמצא קשר בין סוגי התכשירים ההורמונליים השונים להיארעות של אוסטאופורוזיס.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה