איכות החיים הקשורה לבריאות (HRQoL: health related quality of life) של חולי סרטן שלפוחית השתן שאינו חודר שריר (NMIBC: non-muscle-invasive bladder cancer) עלולה להיפגע בשל מהלך המחלה הכרוני והמכביד. עם זאת, חסרים נתונים אורכיים בנוגע לכך.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European urology oncology, מטרת החוקרים היתה להעריך תוצאי ה-HRQoL במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר אבחנת NMIBC וכן להשוות את ה-HRQoL על פי מאפייני המטופל ועם אוכלוסיה נורמטיבית.
לצורך כך, החוקרים אספו חולי NMIBCי(n=1,019) מהעוקבה הפרוספקטיבית הרב-מרכזית UroLife. הנתונים נאספו לאחר 6 שבועות (בסיס) ו-3, 15 ו-51 חודשים מעת האבחנה. נתוני ההתייחסות האורכיים נאספו מאוכלוסייה נורמטיבית תואמת גיל ומין (n=490).
תוצאי ה-Cancer- and NMIBC-specific HRQoL (טווח 0-100) הוערכו באמצעות השאלונים European Organisation for Research and Treatment of Cancer (EORTC) QLQ-C30 ו-EORTC QLQ-NMIBC24, בהתאמה. כמו כן, החוקרים השתמשו במודלים מעורבים לינאריים לצורך אנליזה של שינויים בתוך הקבוצה ואת ההבדלים בין הקבוצות.
ממצאי החוקרים הדגימו כי מרבית תוצאי ה-HRQoL נותרו יציבים לאורך זמן וכי השינויים שנצפו היו בעלי רלוונטיות קלינית קטנה בלבד. כמו כן, נרשמו שיפורים מבחינת נדודי השינה, התפקוד החברתי וכן שלושה תסמינים ספציפיים ל-NMIBC, בעוד שפגיעה קלה בתיאבון ושלשולים נמשכו עד 51 חודשים.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי ה-HRQoL בתחומים מסוימים היה גרוע יותר עבור NMIBC בדרגה גבוהה, קבוצת סיכון גבוהה לפי ה-European Association of Urology (EAU), טיפול התחלתי עם Bacillus Calmette-Guérin (BCG), בנשים, ובצעירים (פחות מ-65 שנים); אך ההבדלים היו מעטים, קטנים וזמניים. לא נצפו הבדלים מבחינת מצב ההישנות.
בנוסף, ובהשוואה לאוכלוסיה נורמטיבית, נצפו ציונים גרועים יותר ורלוונטיים מבחינה קלינית עבור שש מתוך 15 התוצאים, אשר התאוששו ברובם לאחר 51 חודשים למעט תסמינים קלים של אובדן תיאבון ושלשולים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי לא נצפו שינויים בולטים ב-HRQoL במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר אבחנת NMIBC. כמו כן, השלב, קבוצת הסיכון לפי ה-EAU, הטיפול הראשוני, הישנות, מין וגיל לא השפיעו באופן מהותי על HRQoL. ה-HRQoL היתה בת השוואה לזו של האוכלוסיה הכללית ובפרט לאחר ארבע שנים.
מקור:
תגובות אחרונות