טיפול ניאואדג'ובנטי עם פמברוליזומאב (קיטרודה) הוכח כטיפול מתאים עבור נבדקים עם סרטן שלפוחית השתן שחודרת לשכבת השריר (Muscle Invasive Bladder Cancer - MIBC), כפי שהודגם במחקר הקליני PURE-01.
עוד בעניין דומה
מבין כלל הגורמים מחוץ לגידול המשפעים על יעילות הטיפול האימוני, מידע רב מדגיש כי המיקרוביום משחק תפקיד מרכזי בפעילות נוגדת השאת של הטיפול האימוני. מחקר זה ביקש לבחון את ההרכב של המיקרוביוטה ותפקידה בנבדקים שנכללו במחקר PURE-01.
החוקרים השתמשו במודל חיה אורתוטופי של MIBCי(MB49-Luc) על מנת לתמוך בחלק מהממצאים מהמחקר הקליני. ניתוח הרכב המיקרוביום לפני תחילת הטיפול עם קיטרודה בוצע עבור 42 מהנבדקים, 23 מהם הדגימו תגובה פתולוגית לטיפול.
המידע מהמודל הפרה-קליני של סרטן שלפוחית השתן בחיית מודל אורתוטרופית אשר טופלו עם נוגדנים כנגד PD-1 או איזוטופ ששימש כמקרה ביקורת, אושש. ניתוח לניארי מבדל, גודל השפעה ומודל לניארי בוצעו על מנת לזהות את זני החיידקים השכיחים בקרב נבדקים שהגיבו ושלא הגיבו לטיפול.
כמו כן, החוקרים בחנו את הקשר בין זנים אלה לבין שרידות ללא אירוע (Event Free Survival - EFS). במודל הפרה-קליני החוקרים השתמשו בשרידות 31 ימים לאחר תחילת הטיפול כנקודת סיום המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי ישנו הבדל בשכיחותם של 16 זני חיידקים במיקרוביוטה של נבדקים שהגיבו ושלא הגיבו לטיפול עם קיטרודה. מבין אלה, Sutterella נמצא בשכיחות גבוהה בקרב נבדקים שהגיבו לטיפול בעוד Ruminococcus Bromii היה שכיח בקרב נבדקים שלא הגיבו לטיפול. ההשפעה השלילית של הימצאות R. bromii על פעילות הנוגדנים כנגד PD-1 נצפתה גם במודל הפרה-קליני. ההשפעה השלילית של R. bromii השתקפה בתוצאי EFS ושרידות ירודים במודל הפרה-קליני.
מסקנת החוקרים היתה כי ממצאים אלה הצביעו על זנים של חיידקי מעי המקושרים לתגובה טובה ופחות טובה לטיפול ניאואדג'ובנטי עם קיטרודה עבור נבדקים עם סרטן שלפוחית השתן. יתרה מזאת, החוקרים סיפקו מידע מחקרי על ההשפעה השלילית של R. bromii על התגובה לטיפול אימוני.
יש צורך בביצוע עוד מחקרים על מנת לספק אישוש חיצוני ולספק תובנות בנוגע למנגנון של אינטראקציה זו בין מאחסן לפתוגן בנבדקים עם MIBC.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות