במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Urology, החוקרים ביקשו לסכם ולדווח על הממצאים של תוצאות אונקולוגיות ובטיחותיות של טיפול מכוון גרורות (MDT) בחולי סרטן ערמונית גרורתי (mPCa).
עוד בעניין דומה
החוקרים חיפשו במאגר הנתונים של PubMed, Scopus ו-Web of Science עבור מחקרים פרוספקטיביים המעריכים את הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS), בקרה מקומית (LC), הישרדות ללא אנדרוגן (ADT-FS), הישרדות כוללת (OS), ו/או תופעות לוואי (AEs) בחולי mPCa שטופלו עם MDT.
החוקרים ביצעו מטה-אנליזה עבור PFS, LC, ADT-FS, OS ושיעור AEs לאחר 1שנה ושנתיים. ניתוח מטא-רגרסיה ורגישות בוצעו כדי להסביר את ההטרוגניות ולזהות מנחים.
החוקרים זיהו 22 מחקרים פרוספקטיביים (n=1137), כולל שני מחקרים מבוקרים אקראית (n=116). שני מחקרים לא נכללו במטה-אנליזה (n=120).
תוצאות המחקר הדגימו כי ה-PFS המשוער לאחר שנתיים היה 46% (רווח בר סמך 95%: 36-56%) או 42% (רווח בר סמך 95%: 33-52%) לאחר שלא נכללו מחקרים המשתמשים בתוצא עיקרי ביוכימי או הקשור ל-ADT.
ה- ,ADT-FS ,LC ו-OS המשוערים לשנתיים היו 97% (רווח בר סמך 95%: 94-98%), 55% (רווח בר סמך 95%: 44-65%), ו-97% (רווח בר סמך 95%: 95-98%) בהתאמה.
לבסוף, החוקרים הראו כי שיעורי AEs בדרגה 2 ו-≥3 הקשורים לטיפול היו 2.4% (רווח בר סמך 95%: 0.2–7%) ו-0.3% (רווח בר סמך 95%: 0–1%) בהתאמה.
לסיכום, שילוב של MDT עם טיפולים אחרים מציע כיוון מחקר מבטיח, בפרט בשילוב עם טיפולים סיסטמיים וכמרכיב של טיפול סופי בסרטן הערמונית רב גרורתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות