למרות השימוש הנפוץ של הקרנות כטיפול בסרטן הערמונית, הקשר שלו עם סרטן מעי גס משני (SPCRC - Second primary colorectal cancer) להקרנות עדיין לא נחקר. במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Techniques in Coloproctology, החוקרים ביקשו לבחון את הסיכונים ארוכי הטווח הקשורים לקרינה בחולים עם סרטן הערמונית, ובאופן ספציפי שאפו להעריך את השכיחות של סרטן מעי גס משני.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באמצעות מסד הנתונים של ארה"ב (Surveillance, Epidemiology, and End Results) SEER. החוקרים איתרו 287,607 חולים שאובחנו עם סרטן הערמונית בין ינואר 1975 לדצמבר 2015. השכיחות המצטברת של סרטן המעי הגס המשני חושבה באמצעות רגרסיית Fine–Gray competing. ניתוח רגרסיה של Poisson שימש להערכת הסיכון הקשור להקרנות.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר התאמה למשתנים מרובים, הקרנות היו קשורות לסיכון מוגבר לפתח סרטן מעי גס משני (יחס סיכון מותאם 1.590). השכיחות מצטברת של סרטן מעי גס משני היתה 2.47% בהשוואה ל-2.00% באלה שלא קיבלו הקרנות, לאחר 25 שנים. יתר על כן, תוצאות השרידות היו נמוכות משמעותית בחולים שפיתחו סרטן המעי הגס לאחר שקיבלו הקרנות בהשוואה לאלה שלא.
החוקרים סיכמו כי הממצאים מדגישים את הצורך בניטור קפדני ארוך טווח ואסטרטגיות ניהול יעילות לאיתור חולים עם סרטן מעי גס משני בחולים שטופלו בהקרנות לסרטן הערמונית. הדבר מצביע על איזון מכריע בין יתרונות ההקרנות בטיפול בסרטן הערמונית לבין הסיכונים הפוטנציאליים שלו לטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות