התועלת הקלינית בביצוע טומוגרפיה ממוחשבת של העורקים הכליליים (CCTA, coronary computed tomography angiography) באופן שגרתי לאחר התערבות כלילית מלעורית (PCI, percutaneous coronary intervention) בעורק הראשי השמאלי (Left Main), שאינו מוגן במעקף, נותרה לא ודאית.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, חוקרים ביקשו לבחון האם מעקב מודרך באמצעות CCTA עשוי לשפר תוצאים קליניים בהשוואה למעקב רגיל, המבוסס על הופעת תסמינים או עדות לאיסכמיה, בקרב מטופלים לאחר התערבות כלילית מלעורית בעורק הראשי השמאלי.
מחקר PULSE היה מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, פתוח ואקראי. הוא כלל 606 מטופלים שעברו השתלת סטנט מצופה-תרופה (DES, drug-eluting stent) מהדור השני בין אוקטובר 2019 לספטמבר 2024, והוקצו באקראי ביחס של 1:1 לביצוע CCTA לאחר שישה חודשים (התערבות) או לקבוצת טיפול רגיל (ביקורת).
נקודת הסיום העיקרית היתה שילוב של תמותה מכל סיבה, אוטם שריר לב ספונטני, תעוקת חזה בלתי יציבה, או תרומבוזיס ודאי/חשוד של התומכן במהלך 18 חודשים. נקודות הסיום המשניות כללו רה-וסקולריזציה של נגע המטרה וכל אחד ממרכיבי נקודת הסיום העיקרית.
בדיקת CCTA הושלמה ב-272 מתוך 303 מטופלים (89.8%) בקבוצת ההתערבות לאחר חציון של 200 ימים (טווח בין רבעוני 181-270).
לפי תוצאות המחקר, נקודת הסיום העיקרית התרחשה ב-36 מטופלים בקבוצת ההתערבות וב-38 מטופלים בקבוצת הביקורת (11.9% לעומת 12.5%; יחס סיכונים 0.97; רווח בר-סמך 95%: 0.76-1.23; P=0.80).
בהשוואה לקבוצת הביקורת, הקבוצה שעברה CCTA הראתה סיכון נמוך יותר לאוטם ספונטני (0.9% לעומת 4.9%; יחס סיכונים0.26; רווח בר-סמך 95%: 0.07-0.91; P=0.004), אך סיכון גבוה יותר לרה-וסקולריזציה בעקבות ממצאי הדמיה (4.9% לעומת 0.3%; יחס סיכונים 7.7; רווח בר-סמך 95%: 1.70-33.7; P=0.001).
עם זאת, שיעורי הרה-וסקולריזציה בעקבות ממצאים קליניים היו דומים בין הקבוצות (5.3% לעומת 7.2%; יחס סיכונים 0.74; רווח בר-סמך 95%: 0.38-1.41; P=0.32).
החוקרים מסכמים כי מעקב שגרתי באמצעות CCTA לאחר התערבות כלילית מלעורית בעורק הראשי השמאלי לא הפחית את שיעור נקודת הסיום העיקרית המשולבת. עם זאת, הוא היה קשור לירידה בשיעור האוטמים הספונטניים ולעלייה בהתערבויות חוזרות בעקבות ממצאי הדמיה.
ממצאים אלה מצביעים על הצורך בביצוע מחקרים נוספים באוכלוסיות בעלות מורפולוגיה כלילית מורכבת (בקרה אנגיוגרפית) לעומת ניהול מונחה-איסכמיה של מטופלים שטופלו עם התערבות כלילית מלעורית בעורק הראשי השמאלי באמצעות סטנטים מצופי תרופה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות